החלטה בתיק בע"א 36330-02-12

רקע :

בפניי בקשה לביטול צווים מנהליים להפסקת בנייה והריסה. שני הצווים הוצאו על ידי המשיבה ביום 9.2.12, ביחס למבנה המצוי בנכס הידוע ורשום בלשכת רישום המקרקעין בנצרת כחלקה 49 בגוש 17388 בכפר כנא (יקראו להלן: "הצווים" ו- "הנכס").

טענות המבקש בבקשתו :

במסגרת הבקשה עתר המבקש להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה וזאת עד למתן החלטה בבקשה לביטולו.  במסגרת נימוקי הבקשה טען המבקש כי הצווים נמסרו לידיו ביום 9.2.12, בצל השביתה הכלכלית במשק שבאה לסיומה ביום 12.2.12. באותה תקופה, כך נטען, המבקש ובא כוחו היו שרויים באבל עקב פטירת אחיינם הפעוט ביום 13.2.12, ועל כן לא היה ניתן להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר.

לטענת המבקש הוא החל בביצוע עבודות הבנייה בנכס, בחודש 12/11, לאחר שקיבל היתר בנייה כדין. בנסיבות אלו, הצווים שהוצאו על ידי המשיבה אינם חוקיים והוצאו בניגוד לחוק, באופן שרירותי ומשיקולים זרים.

המבקש הוסיף וטען כי לא ניתנה לו זכות שימוע בטרם הוצאת הצווים וכן לא ניתנה לו אפשרות סבירה להוכיח כי הבניה מבוצעת בהתאם להיתר, ללא סטייה ממנו ובהתאם לתשריט המדידה שנערך על ידי מודד מוסמך מטעמו. בכך, כך נטען, נפגעו כללי הצדק הטבעי ונרמסו זכויותיו החוקיות.

לטענת המבקש, הדברים האמורים לעיל מקבלים משנה תוקף מאחר והמדובר בגלגול שני של התדיינות משפטית בעקבות הוצאת צווים מינהלים קודמים בשנה שעברה, שבמסגרתם הגיעו הצדדים לידי הסכמות שקיבלו תוקף של החלטה ביום 10.1.12.

אליבא דמבקש, המשיבה בעת שהוציאה צווי ההפסקה וההריסה, פעלה באופן שרירותי ונמהר וזאת בהסתמך על תצהיר לקוי מטעם מהנדס המשיבה, המבוסס על טענות מפי השמועה ודיווח מוטעה ושקרי מטעם מפקח המשיבה. הצווים לא הוצאו על סמך מדידות מדויקות ו/או בדיקות מעמיקות, אלא על דברי מלשינים, כך טען המבקש.

לטענת המבקש, אין במגרש כל ריצפת בטון החודרת לתוואי הנמצא בצדו המזרחי של מבנה, וזאת בניגוד לנטען בתצהירו של מהנדס המשיבה.  המבקש הוסיף וטען כי המדידות המפורטות בתצהיר מהנדס המשיבה אינן נכונות ומדויקות ואין זה מקובל שמהנדס יצהיר על דברים שאינם בידיעתו.

לטענתו, על המשיבה לנהוג בזהירות, בסבירות ובמידתיות בהוצאת צווי הריסה מינהלים ועליה להשתמש בכלי זה רק במקרים חריגים שלא כמו במקרה בו עסקינן, בו קיבל המבקש היתר בנייה כדין מטעם המשיבה. בנסיבות אלו מוטב היה לו הייתה המשיבה פועלת לקבלת צו שיפוטי במקום צו מינהלי במקרה זה.

מנימוקיו המפורטים בבקשה, שעל תמציתם עמדתי לעיל, עתר המבקש לביטול צו ההריסה המנהלי ובמקביל הוא עתר לעיכוב ביצוע צו ההריסה עד לדיון שיתקיים בבקשה לביטול ומתן החלטה סופית בבקשה.

טיעוני המשיבה:

המשיבה בתגובתה לבקשה ציינה כי המדובר בגלגול שני בגין אותו נכס. בעבר הוצאו כנגד המבקש צווים מנהליים להריסה ולהפסקת עבודה בגין חריגות בנייה, ובסופו של יום הרס המבקש בעצמו חלק מהבנייה ולגבי יתרתה נדחתה בקשתו בכפוף להתחייבותו להרוס בעצמו הבנייה בתוך מועד שנקבע שאם לא כן תהיה המשיבה רשאית לבצע את ההריסה בעצמה

לטענת המשיבה, המבקש לא הפנים את העובדה כי עליו לבנות בהתאם להיתר שקיבל והחל במקום זאת לבנות בלי היתר ו/או בחריגה מהיתר שניתן לו בכך שהקים רצפת בטון, קירות ותקרה החורגים כולם מקווי הבניין המזרחי והדרומי. בגין חריגות אלו הוצאו הצווים המנהליים הנ"ל לאחר שנערכה התייעצות עם ראש הרשות המקומית.

המשיבה הוסיפה וטענה כי בעת הוצאת הצווים, המשיבה לא הסתמכה רק על הדיווחים שניתנו לה על ידי המפקח מטעמה ו/או תמונות המוכיחות את הבנייה כאמור לעיל, אלא על מדידה עדכנית מאת המודד כילאני, מיום 30.12.11, ממנה ניתן להיווכח כי המבקש שינה בניה עד "קו אפס" בחזיתות המזרחית והדרומית. זאת בשעה שעל פי ההיתר יש לשמור על קו בניין של 3 מטרים.

עוד נטען כי במקום מבנה הבנוי כקומת עמודים מפולשת ומעליה קומת מגורים אחת בנסיגה של 3 מטרים מקו המגרש הקדמי, נבנה מבנה המכיל "בסיס" בגובה של קומה אחת העשוי כתיבת בטון ובאופן חורג מקווי הבניין ועד קו אפס עם גבול המגרש, דבר אשר יצר מבנה גבוה ורחב באופן משמעותי מהמותר בהיתר הבנייה.

לטענת המשיבה, תוקף ההיתר המקורי אשר ניתן למבקש, בחודש ינואר 2008, הוארך בפעם האחרונה לשנה אחת, עד ליום 14.1.12, ומשחלף המועד ותוקף ההיתר לא הוארך, פקע ההיתר ואין המבקש מחזיק כיום בידיו  היתר בנייה כדין.

משכך, התנגדה המשיבה לבקשה ובהתייחסותה לטענות המבקש בבקשתו השיבה כלהלן:

א. אין למבקש כיום היתר בנייה לאחר פקיעת תוקף ההיתר.